תכנית הטלוויזיה “The Apprentice” היא אחת מההצגות המוזלות והאהובות עלי, אך גם מלאה בדמויות קומייות, התנהגויות מופרזות, והערות סקסיסטיות לעיתים מיותרות. בדרך כלל, לורד שוגר מתחיל כל עונה בחלק מהתוכנית על ידי חלוקת המועמדים ל”נעורים” נגד “נערות”, דבר שהיה מזעזע ומוזר בעיני כל מעסיק רציני שמחזיק בפילוסופיה של שוויון הזדמנויות. לכן, התשובה הפשוטה לשאלה האם התוכנית שורשית בפיצול מגדרי היא “כן”.

אך רציתי לבדוק האם זה משפיע על התוצאות הסופיות. אתמול היה יום שוויון השכר, שמדגיש שבפועל עדיין קיימת פער משמעותי בין שכר גברים ונשים במקום העבודה. באותו יום גם כרז מועמד “The Apprentice”, סאגלי, שני חברות צוות נשיות לחדר הישיבות כדי שיחקור אותן – בעוד שברור לכולם כי היה עליהם להאשים את ג’יימס. זה גרם לי לחשוב: האם המועמדים בתוכנית הם באופן מהותי בעלי דעות קדומות? האם ההתנהגות הכללית של התוכנית, הכוללת סקסיזם, משפיעה על ההצלחות והכשלונות בחדר הישיבות? למרבה המזל, יש כיום עדויות על אורך של תשעה עונות, שאפשר למצוא בטבלת ויקיפדיה הכוללת שמות של מפקדי פרויקטים, החברים שהוזמנו לחדר והאנשים שפוטרו בסוף.

הבהרה: הטקסט שתפוס בחלקו מבוסס על כל עונות “The Apprentice” בבריטניה עד עונה 9, תוך התעלמות מחלקים עם פיצול מגדרי מובהק של הפרקים (כמו צוותים מחולקים על בסיס מגדר), ומאחר ויש פרקים שבהם לא היה יותר מקום לבחור את חברי הצוות לחדר – כל זאת, בהתחשב בכך שהנחות והתנהגויות תלויות בהגדרות טלוויזיוניות בלבד. אם טעיתי, אשמח שתידעו, אך כמובן אני לא עושה זאת מתוך כוונה לפתח מחאה. אני פשוט חובב חובבני עם גרפים. לכן, אנא קחו את הדברים באורך קומה הומוריסטי ולא יותר מכך.

האם יותר גברים מנשים זוכים ב”תואמלפ”?

התשובה היא כן, אך זה לא בהבחנה משמעותית. במשך תשעה העונות הראשונות, ארבע נשים וזכר חמישה זכויות הפרס, כך שההפרש אינו משמעותי במיוחד. עם זאת, נשים בהכרח משמשות יותר כמועמדות לגמר – 11 מתוך 18 מועמדים סופיים היו נשים, ו-7 מתוך 9 היו מועמדים שנפסלו בפסגה.

איזה מגדר מראה יכולת גבוהה יותר בניהול פרויקטים?

מתברר שבפועל, הפיצול בין גברים לנשים בניהול הפרויקטים שמוביל לניצחונות הוא כמעט שווה: 30 מנשים ו-32 מגברים היו מובילי פרויקטים שזכו במשימות שניהלו. זוהי תוצאה שמרמזת שכנראה לנשים יש יכולת דומה בזיהוי והנהגת פרויקטים מוצלחים.

האם יותר גברים מנשים הופכים למנהלי פרויקטים?

כן. מתוך הפרקים שבהם ההפרדה בצוותים הייתה מעורבת ולא מפוסלת לפי מגדר, 58 מנותני הפרויקטים היו נשים ו-67 היו גברים. קרי – הגברים שולטים יותר בתפקיד זה, אם כי ההבדל הוא לא משמעותי במיוחד.

האם יותר גברים מנשים מוזמנים לחדר הישיבות?

כל ההיבטים שהוזכרו עד כה תלויים בהחלטות שניתנות לשינוי על ידי מפיקי התוכנית, שיש להם אפשרות לשנות את הרכב הצוותים, לפטר מועמדים לשם השגת איזון מגדרי, או להכתיב מיהו המנהל פרויקט שמגיע לחדר הישיבות. אך באופן כללי, במעמד הזימון לחדר הישיבות, יותר נשים מאשר גברים מגיעות להכרעה.

סה”כ, 70 נשים מול 54 גברים. אך השאלה המרכזית היא: האם המגדר של המנהל הפרויקט משפיע על הבחירה במי להביא לחדר? התשובה היא שברור שכן – גברים שמנהלים פרויקטים נוטים יותר להביא נשים לחדר הישיבות. זאת עובדה שקיימת בנתונים, ומגולמת בשאלה מי מוביל את הצוותים ומי מגיע לחדר המנהלים.

האם יותר נשים או גברים מפוטרים?

בהתחשב בכך שיותר נשים מובאות לחדר הישיבות, זה מעלה שאלה: האם הן גם פוטרות יותר? התוצאה היא שיש שוויון – 32 נשים ו-32 גברים פוטרו על ידי לורד שוגר. המשמעות: הנשים, שהיו יותר נוטות להיות בפינתי הפיקוד על המפגש עם שוגר, סיכנו את עצמן פחות להיפלט החוצה, אך ההבדל אינו משמעותי.

האם “The Apprentice” הוא תכנית סקסיסטית?

ברי בכל ההגדרות – כן. כמעט בכל עונה, מתחילים בחלוקה ל”נערים” ו”נערות” (ולא בחסדי מקרים בודדים בהם המופקד היה מנהיג נשי שמוביל גבר או להפך). יש גם ביטויים שברור שהם פרובוקטיביים ואולי אפילו מעליבים, כמו אמירות המביעות דעות קדומות כלפי נשים, המופיעות באתר הוויקי של התכנית.

אם מתוך זה שואלים את עצמכם אם הסקסיזם בתכנית הוא חבוי או גלוי, כדאי לדעת שגברים יותר נבחרים כמנהלי פרויקטים, ואלו נוטים יותר להאשים נשים כשהמשימות נכשלות. אך המבנה של הנתונים משאיר מקום לספקות – כי הכל מבוסס על גרפים שיצרתי מתוך המידע בויקיפדיה, ואולי לא מדובר בנתונים מובהקים מבחינה סטטיסטית.

לסיכום, ניתן לומר שה”תוכנית היא בעלת אופי סקסיסטי מובהק, אך המבנה שלה לא מציג בראייה עמוקה הטרדה או עוינות למין השני יותר ממה שצפוי מצורה של טלוויזיה חד-צדדית. זה כנראה שגורם לב פנימי ובסיסי שהמשדרים אינם מנסים להסתיר, אך גם לא הופכים את זה לבעיה קשה מדי. בכל מקרה, זה מעניין מספיק כדי לשתף ברשת, גם אם זה לוקח הרבה זמן ומאמץ לתחקר את הנושא לעומק.