כתיבה מסוימת מזמינה אותי להרגיש אוונגארדית, בעוד שאחרת גורמת לי לבכי. ישנן יצירות שמובילות אותי למקום מוזר של תערובת של תשוקה ועצבות, מקום שבו כל מה שמתאים לעשות הוא להתקפל בתוך כאב תשוקתי ולדמיין את כל הרגעים שבהם חוויתי את אותם ההרגשות.

הפוסט של היום עוסק בדיוק בחוויה הזו, ואינני אאריך בהקדמה כי היא בעצמה מדברת. הפעם, ליוצא מן הכלל, אספר לכם על חווית מין עם Ex, אדם שהאהבה אליו הפכה להיות בלתי מוגבלת ואוניברסלית עבורי.

מין עם Ex

מעולם לא אהבתי מישהו באופן כה מוחלט וללא תנאי כמו שאני אוהבת אותו. התחושה הזאת מפחידה אותי — החשש שלא אוכל לאהוב מישהו אחר כפי שהוא. ואני לא אנסה להתנצל על הרגשתי או על התנהגותי כשאני איתו. אין טעם לנסות להסביר כי התחושות שגולמות בהם לא ניתנות לתיעוד במילים.

זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו מאז שהפרדנו. מאז שהתחננתי אליו שלא יפרק את הקשר, ומאז שראיתי את העתה בעיניו, את הדמעות שזלגו מפניו, ואת התחושות של חרטה ואשמה שנראו על פניו. ביום ההודעה על הפרידה, הוא הנשק לי לעבר פניי, חיבק אותי בחוזקה, ליטף את ראשי ונחמה אותי, בזמן שדמעות נזלתי ונאבקתי לנשום — כל גופי רעד, פני חבויים בין חזהו, ידיי אוחזות בו בחוזקה, כאילו לא יכולה לשחרר. החולצה שלו הייתה ספוגה בדמעות שלי, והוא הלך איתי עד הדלת שלו, שם עמדנו דקות ארוכות, אחוזים זה בזו. ואז הוא הרים את מבטו, פתח את הדלת, נשק לי על המצח ואמר שלום.

חודשים חלפו ואני מרגישה כאילו מתתי — החיים מתנהלים סביבי ואני רק צופה בהם. פתאום, באופן בלתי צפוי, הוא מבקש לראות אותי. כמובן, הסכמתי. כולנו עברנו יום של שיחות מביכות ומתח, ולמרות זאת, הרגשתי חוסר מנוחה—חסרת ביטחון, חסרת שקט. הפעם כשהוא תפס אותי, הוא חיבק אותי חזק, והרגשתי את חום גופו הגדול והחם, את זרועותיו שמתכנסות סביבי. זו הייתה תחושת הקלה עצומה, למרות כל הרעות שקרו בינינו.

עלינו לקומה השנייה, ואני ישבתי על שפת המיטה שלו בעוד הוא מתלבש. ידעתי שזה היה צריך להיות רגע נפרד, שמן הראוי שאלך מפה, אבל לא יכולתי. הוא שואל אותי מה אני מתכוונת לעשות, ואני משקרת שחשוב לי ללכת. במקום זאת, אני נשבעת שנשארת איתו, מתקרבת ולוחשת לו נשיקה. התאהבתי מחדש, הרגשתי את ההקלה שהייתה כל כך חסרה לי. בלחישה, התחבקנו חזק, והכינו את עצמנו לרגע שבו ניפול לקרב עוד פעם.

סוג של חיבוק נמרץ מתקיים בינינו – אני מרגישה את גופו החם והקטן, את משקל גופו שמכסה אותי, ואת הצורך שלי להיאחז בו כדי להראות כמה אני אוהבת אותו. בין הנשיקות, הוא מוציא אותי מהמיטה ומחליק עליי, בעוד אני עדיין לבושה, מרגישה את חום גופו דרך הבגדים, ומדמיינת כמה זה מרגש אותי, ולהרגיש אותו כל כך קרוב — זה כל מה שאני צריכה.

הזיכרונות העזים יותר שצפים בי הם של נשיקות חסרות שליטה, של חוסר נשימה, ושל הרגשה שהגוף שלי משתתף בטקס של תשוקה. הוא מוריד את הג’גינגס שלי, גורם לי להרגיש את הגוף החם והלח שלו שדוחס אותי חזק. אני מרגישה את הגופיים שלנו מתערבבים, מקופלים זה בזו בחיבוק חזק, בזמן שהוא מצמיד את גופו ומתחיל לגעת בי. אני זוכרת באופן ברור את הרגע הזה שבו פניו החרושות בתענוג, ואת ההרגשה שהכל שייך לו — שהוא שולט בתשוקה שלנו.

הזיכרון שלי ממשיך לתעד את הרגעים שלאחר מכן — של אחרי המין, כשהרגשתי את הרצון העז להיות קרובה אליו, של ההתרגשות כשאני מרגישה את גופו שדוחס בחוזקה, של החיבוקים והנשיקות שבאה אחריו. כל אותו זמן, אני מרגישה איך היא הגופנית שלי מתמזגת עם שלו, איך אני משדרת לו כמה אני רוצה אותו, וכמה הוא חשוב לי.

התחושה שהייתה לי כאשר הוא נוגע בי, מצמיד אותי אליו, מוצא את נקודות ההנאה ומקפיד לגעת בכל חלק בגופי — זו הייתה חוויה עוצמתית ביותר. לא עבר הרבה זמן, והוא מחלץ אותי שוב עם מגע רטוב וחושני, מפזר אותי בין ידיו, מחפש כל אינטראקציה שתחזיר את התחושה של שליטה ושל עונג כה עמוק.

אני זוכרת במדויק את מה שהוביל אותי להרגיש במצב זה — את ההתרגשות, המשיכה, היצר שרכב עלי. פתאום, כל הגוף שלי מרגיש את גופו, את מגעו, וצבעי הפנים שלו עוויתות של אושר ועונג. זה היה רגע של שיא — של טירוף אורגזמי, שבו הוא נשאר עד הסוף, שומר על שקט, מתקרב ומאשים אותו בפסגת התשוקה. תנועות הגוף שלו, הרעדה, הנשימות המהירות — כל אלה סימני קצה של חווית הדחף הלא מווסת שהייתה לנו יחד.

במהלך כל רגע זה, אני מרגישה את גופו בתוך גופי, את נשימתו חודרת אליי, את יחסו אלי כאל אישה שחווה באופן מלא את ההתרגשות — והאהבה העזה שבי מתפרצת כלפי האיש שאני הכי רוצה להיות איתו. אני חווה את ההיבטים השונים של הרגע הזה, ומנסה להילחם על אלוהיותו של החיבור, על חוויית המין המיוחדת שנוצרה בינינו, מבינה עד כמה הינו חלק ממני וממני את חלקו.