אחת השאלות שא אז מקבל לעיתים קרובות, ולא מתוך גאווה אלא כדי להדגים עד כמה ניתן להפתיע או לאכזב אם מגלים מי אני באמת, היא: “היכן אפשר לפגוש נערה כמוך?”

שאלה זו בדרך כלל נשאלת על ידי גברים ישירי, שמתעניינים למצוא מישהי במקום בילוי – בדרך כלל בבר – להתחבר אליה, לקיים איתה יחסי מין, לשתות איתה כמה בירות, ולאחר מכן להתכונן לסיבוב אחר. לצערי, כשאנשים שואלים “היכן אפשר לפגוש נערה כמוך?”, התשובה שאני נאלץ לתת היא שלא ניתן.

מצטער. אני לא דימוי פנטסטי שאתה ממציא בראש, אך אני גם לא באמת מי שאני מצטייר. אפשר להיתקל באותי בבר אם תזלזל על מקום מתאים ב’וותרספסונס’ בלילה חשוך של יום שישי, אך אני לא אראה בדיוק כמו שתארת, ולא אדבר כמו שאני מדבר כאן, וגם לא אעסוק בהתנהגויות מפורשות או פרובוקטיביות באופן שיפיל אותך מבורא. אני אלבש בג’ינס ומכבס עם חורים, ואולי אשתה, אקלל ואבנה לעיני אנשים שמספרים בדיחות סקסיסטיות, אך גם אהיה קצת ביישן ומבולבל. ייתכן שאשכח את שמך, או אתחיל ללטף אותך באותה מגושמות שגרמה לי לאסוסות בלבוש לא מחמיא. אם יהיה לי מזל, אולי גם אלך לשירותים להקיא, או שאנסה להסתיר את זה בצד כדי להימנע מחיבוקים מביכים לפני שאטפס על האוטובוס הלילתי.

לסיכום, התשובה הקצרה היא: לעולם לא תפגוש אישה בדיוק כמו בלוגרית סקס, כי בלוגריות סקס, כמו כולנו, מוצגות כבגרסאות מסוננות של עצמנו—בדיוק כמו ברשת. אבל זה בסדר, כי זו לא באמת השאלה שהגברים שואלים בדרך כלל. הם בדרך כלל שואלים את השאלה הבאה:

היכן כל הנשים הפרובוקטיביות?

לפני זמן מה קיבלתי מייל שכולל את השאלה הזו – סיכום תמציתי של מה שעונים עליו גברים ישרים רבים, ולכן חשבתי לאסוף את המחשבות שלי לתשובה מסודרת.

החלק הראשון בתגובה הוא פרקטי—הגבר כנראה מקווה שאומר: “אה חבר, כדאי לך לנסות את Pervr, זה כמו טינדר אבל כל המשתמשות זה יצורים פנטסטיים שמבצעות כל מה שעולה בדימיון שלך בעת הסקרה ימינה או שמאלה.” לכן, התגובה שלי בדרך כלל קצת כועסת: אין אפליקציה אחת ספציפית, אבל אנחנו everywhere. נשים פרובוקטיביות הן כמו גברים פרובוקטיביים—אנחנו צריכים לקנות חלב ולחם כמו כולם, ולקיים חיים חברתיים בכל המקומות הרגילים. אפשר למצוא אותנו בחנויות, במקומות העבודה, ובכל מקום אחר—לאו דווקא במקומות שמרביצים בהם מובן מאליו כי הן נמצאות שם.

וזה עוד לא הכול. כי אנחנו בני אדם, ולא דמויות מיתולוגיות, אז בדרך כלל לא נדחס לקבוצות ענק ואף אחד לא מחכה להזדמנות להפוך ליצריות המיניות שלך בלחיצת כפתור. בדרך כלל צריך להשקיע מאמץ: לשוחח איתנו, לגרום לנו להרגיש סקסיים, להראות שאת/ה מתעניין/נת במה שאנחנו רוצה, וכו’. בדיוק כמו שצריך לעשות עם כל אדם אחר.

ולמרות שזו שאלה של התנהגות ומנהגים, חלק מהבעיה הוא שהשאלות האלה מבוססות על הנחה שגויה—שאנשים שואלים מדוע לא לפגוש נשים שהן – פשוט – מתרסקות ומחכות שיפרצו עליהן או שהן זמינות מיידית על הכף. בדיוק כמו שבסיפור על הזמר המפורסם, שנראה כי תמיד המין הנשי זה מה שהמדינה והחברה מצפות ממנו, יש הרבה נשים שלא מציגות את עצמן ככאלו כי חונכו להאמין שזה אסור או לא נעים. הן יושבות בבתי קפה, שומעות על גברים שמדברים על נשים שהם מזמינים ליחסי מין, רואות פרסומות באינטרנט על “נשים יפות שיכולות לספק את רצונך עכשיו” ומדמיינות לעצמן מה מותר ומה לא. הן מתמודדות עם מסרים מעורבבים – שהן צריכות להיות מושלמות, שמין זה משהו שצריך לשרת יחסים או כסף, ולפעמים גם שמין זה דבר שמביש או שמור למי שמוכן להקריב את עצמו עבורו.

הן מנסות לדחות את ההקשר המעורער הזה, וגם להראות שיש נשים שבאמת כן נהנות ומחפשות יחסי מין חופשיים, קינקיות ומגוונות. אולי הן מתביישות להודות בכך כי הסביבה והתקשורת מלמדות אותן שאינן צריכות או יכולות להיות כאלו, וזו סיבה לכך שהן לא יושבות בפומבי ומחפשות קשרים אתיים ולא מקצועיים. אבל כשאתה שואל “היכן כל הנשים שאוהבות סקס?” אתה בעצם עומד מול דימוי שקרי של “אישה מושלמת” שכולן מיועדות רק בשבילך, בעוד שבפועל קיימות נשים רבות שמגיעות עם צרכים, רצונות ותחביבים, ולא בהכרח נכנסות לקטגוריה של הסטריאוטיפ של “החברה הדוגמתית”.

איך מוצאים אישה קינקית?

קודם כל, אין אתר מסוים שבו כולן מופיעות. אין רשימת נשים קינקיות שזמינות, שרק מחכות שמישהו יפנה אליהן. אפשר למצוא אותן בכל מקום—באתרי הכרויות, בפאב, ברשתות החברתיות, וגם בשיחות יומיומיות. הבעיה היא לא בכך שהן נדירות כמו חד-קרן, אלא שהרבה פעמים אנחנו לא מזהים אותן כי אנחנו עסוקים בלשמוע את התלונות שלנו. כן, זה מצער מאוד לא למצוא פרטנר שמתאימה לרצונות הקינקיים שלך, אבל לשאול בתסכול “היכן הן כל כך?” לא יביא אותן באופן אוטומטי אליך.

“אה, את זה גם אומרים, אבל אף פעם לא הייתה לי חברה שרצתה לגעת לי בתחת. זה שקר: הגברים פשוט מלוכלכים יותר, וההוכחה היא החוויות שלי.”

בכל פעם שאתה מתבטא באותה טענה חריפה, אתה רק מחזק את ההנחות שעלולות לשכנע נשים לשמור את רצונותיהן לעצמן, מחשש שמי שיתקרב אליהן יזלזל בו או יגיד להן שהיא זונה, או שתרגיש שהיא לא שווה. הן לא חד-קרן, הן טובות כמו כולן, אך הן לא יטרחו לספר על עצמן פשוט כי הן מפחדות מהתגובות שיקבלו.

גם אם אתה מאוד רוצה לחפש מישהי שתהנה מקינקיות, תזכור שזו לא משימה פשוטה כמו לחפש באינטרנט. לפעמים צריך להכיר אנשים בכל מיני סיטואציות, להראות את הרצונות שלך בכנות, להיות פתוח ולהקשיב. הסיכוי שתגלה מישהי שמתאימה לך—היא קיימת, פשוט לא תמיד נראית לעין או מושמעת באולמות החוויות היומיומיות.

איך לתקשר ולבנות זוג שמתאימות לקינקיזם שלך?

הדרך הטובה ביותר היא לא לנסות לחפש “נשמה תואמת” אישית ברגע, אלא קודם כל לשנות את התפישה שלך לגבי נשים. תתמקד בתמיכה והבנה כי נשים גם הן יש להן רצונות ומקיימות יחסי מין מתוך בחירה, ולא רק מתוך לחץ חברתי או חוסר ברירה. אפשר לצאת לפורומים ולדון על קינקים, לכתוב בפוסטים שמסבירים שאת/ה פתוח/ה לרצונות שלך—בלי להקפיד על סאטירה שלילית או סטיגמה.

אל תשתמש במילים מלוות שליליות כמו “זונה” או “קפוצה”, אלא תתמוך באנשים שמדברים על הרצונות שלהם באופן פתוח. תתרום לסביבה שבה אנשים מרגישים בנוח להביע את עצמם, תומך באתגור המיתוסים שמיוחסים כביכול לנשים פנימיות ולאומנות של […]

הדרך האפקטיבית ביותר היא להוציא החוצה את המסרים שלך, לנהוג כלפי אחרים בכבוד ולהראות שאתה מכיר באהבות ובתחומי העניין של אנשים אחרים—וזה כולל גם נשים שמתעניינות בקינקיות. זה בדיוק מה שיביא אותך למצוא את הפרטנרית המתאימה לך, כי היא תרגיש שהדיבור שלך כנה ומכבד, והיא תבחר להיות חלק ממך על בסיס אותנטיות הזאת.