איפה כל הנשים שאוהבות סקס?
כשגבר שואל איפה אפשר להכיר אישה שאוהבת סקס, הוא עשוי להתכוון לכמה דברים שונים. אולי הוא מחפש קשר עם תשוקה הדדית, אולי היכרות לא מחייבת, ואולי בת זוג שחולקת העדפה מינית מסוימת. אלה רצונות שאפשר לדבר עליהם בכנות. הקושי מתחיל כשהשאלה מניחה שנשים כאלה הן קבוצה נסתרת, ושכל מה שחסר הוא לדעת באיזה בר או באיזו אפליקציה הן נמצאות.
נשים שנהנות ממין נמצאות באותם מרחבים שבהם נמצאים אנשים אחרים. אבל אהבה למין אינה סימן היכר חיצוני, ובוודאי אינה הבטחה לזמינות. השאלה המועילה יותר היא איך מכירים אישה שיש איתה משיכה הדדית, רצונות מתאימים ומספיק ביטחון לדבר עליהם בלי להרגיש שנבחנים או נשפטים.
האישה שמאחורי הכתיבה אינה הדמות שבנית בראש
קל לקרוא טקסט פתוח על מיניות ולדמיין שהכותבת מתנהלת כך בכל רגע בחייה. אם היא כותבת בביטחון על תשוקה, אולי נדמה שגם במפגש אקראי היא תהיה נועזת, שנונה ומוכנה מיד להרפתקה. אלא שכתיבה היא חלק מהאדם, לא תיעוד רצוף של האישיות שלו.
מי שמדברת בחופשיות ברשת יכולה להיות שקטה במפגש ראשון. היא יכולה להגיע לבילוי בג’ינס, להיות עייפה, להתבלבל בשיחה או פשוט לרצות לחזור הביתה. אין כאן סתירה. אדם שמסוגל לתאר חוויה אינטימית אינו חייב להפוך כל מפגש חברתי לחוויה כזאת, בדיוק כפי שמי שכותב על אוכל לא מארח ארוחת טעימות בכל ערב.
גם טקסט אישי מאוד הוא בחירה של רגעים, מחשבות וניסוחים. הוא אינו הזמנה לקורא מסוים ואינו התחייבות להתנהגות מחוץ למסך. כשמפרידים בין הקול הציבורי לבין האדם, אפשר להגיע להיכרות עם פחות ציפיות מומצאות ועם יותר סקרנות אמיתית.
לאהוב סקס לא אומר לרצות אותו עם כל אחד
כדאי להפריד בין שלושה דברים שלעתים מתערבבים: חשק מיני, העדפות מיניות ומשיכה לאדם מסוים. אישה יכולה ליהנות מאוד ממין, להתעניין בקינק ועדיין לא לרצות קשר איתך. היא גם יכולה לרצות אותך, אבל לא לרצות לקיים יחסי מין באותו ערב. שום דבר מזה אינו מבטל את מה שסיפרה על עצמה.
גם המילה “קינקית” אינה מתארת חבילה אחידה של רצונות. שני אנשים יכולים להשתמש בה ולהתכוון לדברים שונים לגמרי. עניין בתחום אחד לא מעיד על עניין בכל תחום אחר, ופנטזיה שמסקרנת מישהי בשיחה אינה בהכרח משהו שהיא רוצה לממש. התאמה מתבררת דרך היכרות ושיחה, לא באמצעות תווית.
מכאן גם ההבדל בין לחפש שותפה לבין לחפש מישהי שתתאים לתסריט שכבר כתבת. בחיפוש אחר שותפה יש מקום לשאלה מה היא רוצה, מה מושך אותה ומה לא מתאים לה. אם רק הרצונות שלך קובעים את כיוון השיחה, אין בה באמת מקום לאדם נוסף.
למה לא תמיד שומעים על הרצונות האלה
לא כל אישה רוצה לדבר על מיניות בפומבי, ואין סיבה שתצטרך לעשות זאת. אצל חלק מהנשים יש גם חשש מתגובות: שיפוט, לעג, הפצת מידע אישי או ההנחה שפתיחות מינית מאפשרת לאחרים להתעלם מגבולות. בסביבה שבה אישה נאלצת לבחור בין להיתפס כ”משוחררת מדי” לבין “סגורה מדי”, אפשר להבין מדוע היא תעדיף לשמור דברים לעצמה.
כדאי גם לבדוק מה משדרים בשיחות היומיומיות. מי שמדבר בזלזול על נשים שהיו להן פרטנרים רבים, אבל מתלונן שאינו פוגש נשים פתוחות, מעביר מסר סותר. כך גם מי שצוחק על העדפה של מישהו אחר ואז מצפה שבת זוג חדשה תרגיש בטוחה לחשוף את שלה. האופן שבו מדברים על אנשים שאינם נוכחים בחדר מלמד משהו על התגובה הצפויה גם בתוך קשר.
זה לא אומר שכל חוסר התאמה נובע משיפוטיות, או שיחס מכבד יוביל בהכרח להיכרות הרצויה. לפעמים פשוט אין משיכה או רצונות משותפים. אבל אי אפשר לצפות לכנות אינטימית ובאותו זמן להעניש אנשים על מה שהם מגלים.
איפה אפשר להכיר בלי לחפש מקום קסום
אפליקציות היכרויות, מפגשים חברתיים וקהילות למבוגרים סביב תחומי עניין יכולים להיות נקודות התחלה. אין מקום שבו כולן מעוניינות באותו דבר, ואין מסגרת שמבטלת את הצורך לבדוק עניין הדדי. גם השתתפות בקהילה שעוסקת במיניות אינה הסכמה לפנייה מינית אישית.
באפליקציה אפשר לחסוך חלק מאי־ההבנות באמצעות תיאור כן של מה שמחפשים: קשר זוגי, היכרות לא מחייבת או פתיחות לשיחה על העדפות. עדיף לכתוב על עצמך ולא להציג רשימת דרישות מאישה שעדיין לא הכרת. ניסוח כמו “מחפש קשר שיש בו מקום לשיחה פתוחה על מיניות” משאיר מקום לדיאלוג; קביעה שמי שאינה מסכימה איתך היא “משעממת” סוגרת אותו מראש.
במפגש פנים אל פנים ההקשר משנה. שיחה בבר אינה דומה לפנייה במקום העבודה, ונחמדות מצד נותנת שירות אינה סימן לעניין רומנטי. התחילו בהיכרות רגילה, שימו לב אם הצד השני משתתף מרצונו, ואל תהפכו כל מפגש להזדמנות לברר העדפות מיניות. אם אין היענות, אפשר לסיים בנימוס בלי לנסות לחלץ הסבר.
איך מעלים את הנושא בלי להפוך את הדייט לריאיון
לא צריך להסתיר את הרצונות שלך, אבל יש הבדל בין כנות לבין העמסת פרטים אינטימיים על אדם שלא ביקש לשמוע אותם. כשההיכרות מתקדמת ויש עניין הדדי, אפשר לבדוק אם מתאים לדבר על מיניות. שאלה קצרה כמו “נוח לך שנדבר קצת על מה שכל אחד מחפש גם מבחינה מינית?” נותנת לצד השני אפשרות לבחור.
- דבר על עצמך. “מסקרן אותי לחקור את התחום הזה” מזמין תגובה בלי להניח שהצד השני כבר רוצה להשתתף.
- אל תסתפק בכותרות. אם שניכם משתמשים באותה מילה לתיאור העדפה, בררו בהמשך למה כל אחד מתכוון ומה הגבולות שלו.
- אפשר גם לא לדעת. תשובה מהוססת אינה הזמנה לשכנוע. מותר לאדם להיות סקרן, לא בטוח או לא מעוניין לדבר כרגע.
- שמור על פרטיות. דברים שנאמרו בשיחה אינטימית אינם חומר לשיחה בקבוצת חברים, וגם צילום מסך אינו תחליף לבקשת רשות.
- קבל חוסר התאמה בלי עלבון. אפשר להחליט שהקשר אינו מתאים בלי לפקפק בפתיחות, בבגרות או בכנות של האדם שמולך.
אם מתכננים מפגש מיני, השיחה צריכה לכלול גם גבולות, אמצעי הגנה והאפשרות לעצור. הסכמה לדבר על משהו אינה הסכמה לעשות אותו, והסכמה לפעילות אחת אינה הסכמה לאחרת. גם לאחר שהייתה הסכמה, מותר לשנות את הדעה. אלה לא סעיפים שמפריעים לספונטניות, אלא תנאים לכך ששני אנשים יוכלו לבחור במה שנעים להם.
חוויות קודמות אינן תשובה על כל הנשים
אחרי כמה קשרים שבהם לא הייתה התאמה מינית, קל להגיע למסקנה שאף אחת אינה רוצה את מה שאתה רוצה. התסכול מובן, אבל הניסיון האישי שלך אינו תיאור של כלל הנשים. הוא מספר על האנשים שפגשת, על הקשרים שנוצרו ועל מה שהיה אפשר או לא היה אפשר לדבר עליו בתוכם.
במקום לחפש הוכחה לכך ש”נשים פשוט לא כאלה”, אפשר לשאול שאלות מעשיות יותר. האם אני מבהיר מה אני מחפש? האם אני נותן מקום לתשובה שאינה זו שקיוויתי לשמוע? האם אני מתעניין גם ברצונות של הצד השני? והאם אני ממשיך קשר שאין בו התאמה מתוך תקווה שהאדם האחר ישתנה?
אין דרך להבטיח שתפגוש בת זוג שחולקת את ההעדפות שלך. יחס מכבד אינו תשלום שמקנה אינטימיות, וסבלנות אינה יוצרת חוב. מה שכן אפשר לעשות הוא להגיע להיכרות בלי לדרוש ממישהי לגלם פנטזיה, לדבר בכנות ולהקשיב לתשובה. אז כבר לא מחפשים “איפה מסתתרות הנשים האלה”, אלא בודקים אם שני אנשים מסוימים רוצים משהו דומה זה עם זו.
